אבא אבן אמר מתישהו בשנות החמישים (אנד איי קווט):
"מדינת ישראל אינה צריכה לשאוף לאינטגרציה אזורית במזרח התיכון כי אם בארצות הים התיכון"
ועמוס קינן, שרק חיכה שירימו לו להנחתות מילוליות, ענה לו:
"אין טעם להטיל ספק בעובדה שמדינת ישראל, מבחינה אזורית גיאופוליטית, בחרה לה מקום רע לשכון בו, בחירה המקשה על הרבה פעולות חיוניות ונחוצות. עובדה המקנה משנה חשיבות לדעה המהפכנית שיש להחליף ויהי מה את המרחב שבו שרויה המדינה ולמנות תחתיו מרחב ידידותי יותר, כמו המזרח הרחוק למשל, פעולה שתבטיח לנו חופש פעולה מוחלט להתפתח כראוי ולהחלץ מכל בוץ שבו אנו תקועים כתוצאה מהבידוד הגיאופוליטי שהגענו אליו (בגלל הבחירה הבלתי מוצלחת של אזורנו הגיאוגרפי), דבר היכול להתבטא, למשלש, בחוזה הגנה הדדית ישראל-יפן, חוזה מסחרי ישראל-קוריאה, חוזה אי התקפה ישראל-סין.."
בתור מי שלא ממש מצליח להחלץ מירושלים ב-31 השנים האחרונות, אני גם אשמח לאינטגרציה חברתית, כלכלית ופיזית עם ארצות הים התיכון, או לפחות מישור החוף הישראלי (בעיקר עם נשותיו). ומכיוון שעצם המחשבה על מעבר דירה גורמת לי לפהק, הייתי שמח פשוט להחליף את הנוף שנשקף מהחלונות אצלי. פעם בשבוע, למשל, לראות את הים התיכון ניבט מבין השיכונים של רח' הרצוג. פתאום באיזה ערב משמים לחטוף בריזה מלוחה ולחה אל תוך הסלון. או למשל שפעם בחודשיים תתווסף איזו פסגת הר מושלגת שתציץ מעל הדירה של דרור ועינת שבהמשך שמעוני, וחבורה של נזירים בודהיסטים בצבע אדום יחלפו בנון שאלנטיות ליד הפונטו שחונה בחוץ. ואם זה יותר מדי אז פשוט להחליף את האורנים שכמעט נופלים על המרפסת שלי בחבורה של אקליפטוסים, שלמרגלותיהם זורם איזה חצבני וחבורה של סטלנים היפים עם ראסטות יישבו מתחת לבית וינגנו בדיג'ירידו. ואני פשוט אתרווח על הספה בסלון, מבלי לשנות שם שומדבר ואדע שמדי פעם משהו קטן ישתנה שם בחוץ, ואני אהיה שם להציץ מהחלון. בתנאי כמובן שמדי פעם הם יעלו אלי לדירה לתת לי שאחטה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה